היה היה פעם, לפני שנים רבות מלך שמשל על הגדולה שבממלכות תבל. בנו בכורו, יורש העצר אדוארד, שחונך משחר ילדותו לשלוט באימפריה היה עלם יפה תואר, כריזמטי, אהוב הנשים והעם. אחיו הצעיר ממנו היה חולני, מגמגם, ביישן והתאהב באליזבט, צעירה לא יפה במיוחד, אך אפילו היא לא רצתה אותו.
אמו המלכה מרי נאלצה לסייע לו, ולשכנע את הצעירה להיעתר ולהינשא לבנה, מאחר שהכריז שאם תמשיך לדחות אותו לא יישא אישה לעולם.
ואז באו ימים קשים לממלכה ולעולם כולו - היטלר הלך והתחזק.
המלך ג'ורג' החמישי (שעל שמו הרחוב קרוי) נפטר ויורש העצר יפה התואר אדוארד השמיני ירש את כס המלכות.
המלך ההולל התאהב בווליס סימפסון, אמריקנית שהספיקה להתגרש פעמיים, וביקש לשאתה לאישה אף שמונה גם לראש הכנסייה בממלכה.
הפוליטיקאים טמנו לו פח ושכנעו אותו להגיש בקשה רשמית לפרלמנט לשאתה לאישה. הם גרמו לו להאמין שבקשתו תאושר.
לאחר שבקשתו הרשמית נדחתה אדוארד בחר לוותר בזעם על כיסאו, ופנה בנאום לאומה שבו הסביר את החלטתו: "איני מוצא אפשרות לשאת את נטל האחריות הכבד, ולמלא את חובותיי כמלך, כפי שברצוני לעשות, ללא העזרה והתמיכה מצד האישה אותה אני אוהב".
על הרומן הרומנטי של המלך שוויתר על כיסאו למען האהבה נכתבו שירים רבים, אך האמת הייתה הרבה פחות פיוטית.
ממסמכים שפרסומם הותר לאחרונה עולה כי גם שירותי הביון הבריטי וגם ה-FBI חשדו שהגברת היא סוכנת נאצית. היו לה קשרים חמים עם פון ריבנטרופ - שגריר גרמניה בלונדון ולימים שר החוץ של היטלר. שני בני הזוג העריצו את הנאצים, וזו הייתה הסיבה האמיתית שגרמה להדחה.
האח המגמגם (ג'ורג' השישי) עלה לכס המלוכה כשהחלה התקופה הקשה ביותר בציוויליזציה האנושית. צבאו של היטלר השתלט על כל אירופה. לונדון ספגה הפגזות מחרידות, ומדי יום נהרגו מאות אזרחים. אדוארד השמיני היווה מטרה לחיזורי הנאצים שרצו שימלוך על בריטניה כבובה לאחר כיבושה. נפילת בריטניה ומושבותיה, בהן הודו, אוסטרליה, קנדה, מצרים וחלקים גדולים מהמזרח התיכון כולל ארץ ישראל, בידי הצבא הנאצי נראתה ודאית.
ואז, בימים קשים אלו, הפכו המלך המגמגם ואשתו הפשוטה מברווזים מכוערים לברבורים יפיפיים. למרות הלחץ על המלכה לקחת את בנותיה אליזבט ומרגרט ולברוח לקנדה, או לפחות רחוק מלונדון המופגזת, המלכה סירבה: "הילדים לא ילכו בלעדי. אני לא אעזוב ללא המלך, והמלך לא יעזוב לעולם את משמרתו". היא סיירה בכל מקום ועודדה את תושבי לונדון המופגזת. בצניעותם ובהחלטיות שלהם תרמו למורל הלאומי. המורל שעזר לבריטניה להחזיק מעמד עד שארצות הברית נכנסה למערכה ושינתה את תמונת המצב. היטלר הגדיר את המלכה כ"אישה המסוכנת באירופה". קצת כואב לקלקל עוד אגדה רומנטית אבל מה ששובר את התמונה האידילית הוא תחקיר ה"ניו יורק טיימס", שנדון מחדש לאחר שהסרט "נאום המלך" היה מועמד לפרס האוסקר. על פי תחקיר זה, גם ג'ורג' השישי היה אנטישמי והיה לו חלק בנעילת שערי הארץ בפני הפליטים מאירופה. גם אם זה נכון אין לגזול ממנו את חלקו בניצחון שהציל את היישוב היהודי בארץ וסילק את המפלצת הנאצית מגבולה הדרומי של ארץ ישראל.
